הרשמה למסלול 'הדרך הישרה'- לימוד גאומ"ש- על בסיס יומי, אישי:
https://forms.gle/q6FHkGMd2UMxR63h6
דיווח יומי למסלול 'הדרך הישרה':
https://forms.gle/MhfHV5EZcbX1Fyez5
יום ראשון כ"ח מרחשוון:
אפילו שעשו כבר תוכניות-
יושב לו יהודי ומדבר באדישות גמורה- "קאלט- בלוטיק'ערהייט"- אודות ביאת משיח צדקנו כדבר מציאותי העומד להתרחש בפועל מש ברגעים הקרובים, בה בשעה שכל אחד- הן המדבר ןהן קהל השומעים- עשה כבר תוכניות מפורטות בקשר להנהגתו ומעשיו ביום ראשון, ביום שני וכו', ולאו דווקא שכולם לקחו בחשבון את האפשרות של ביאת המשיח... ולפתע, מדברים בסגנון כזה כאילו משיח צדקנו באמת עומד לבוא עוד לפני ר"ח אדר ראשון?!...
... איזה שינויים משמעותיים-חושבים לעצמם-יכולים כבר להתרחש במשך השעות הקרובות?!... וא"כ- מה פשר הדיברו- שואלים בתמיהה- אודות קידוש ר"ח אדר ראשון ע"פ הראיה, מכיון שבנתיים יבוא משיח צדקנו?!...
בספר הי"ד-פוסק הרמב"ם: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין", "מיד" כפשוטו, תיכף ומיד ממש... ומובן, שעניין זה נפעל אפילו ע"י עבודת התשובה של יהודי אחד בלבד- כפס"ד הרמב"ם "צריך כל אדם שיראה עצמו כו', עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו אות כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".
... ומכל זה מובן בפשטות, שע"פ הלכה, יכולה לבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש, עוד לפני מולד הלבנה בר"ח אדר ראשון- לאחרי כו"כ שעות, ובמילא,יוכלו לקדש את חודש אדר ראשון זה ע"פ הראיה- מכיון שישתדלו לראות את מולד הלבנה, ותיכף ומיד ימהרו לרוץ לב"ד הגדול בירושלים להעיד שראו את מולד הלבנה.
יום שני- כ"ט מרחשוון:
להתפלל בדיבור על הגאולה
וכפי שרואים זאת בכללות עניין התפילה, שאע"פ ש"איזו היא עבודה שבלב זו תפילה", בכל זאת לא יתפלל בלבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו", התפילה חייבת להיות בדבור בפה דווקא... אע"פ שהקב"ה יודע ה נעשה בלבו, ועאכו"כ המחשבה, אעפ"כ עליו להתפלל בדבור.
וכך גם בנוגע לתפילה ובקשה "עד מתי", "דאלאי גלות"- שלא מספיק להתבונן בזה במחשבה, אלא צריך לצאת בדבור ובקול גדול...
מדובר אודות "קול גדול" הבא כתוצאה מ"קלא פנימאה", עם כל התוקף וה"שטורעם" הבא מכל כוחות נפשו, ובודאי שצעקה זו בקול גדול היא עניין טוב.
ועי"ז שבנ"י יבקשו את הגאלה באופן האמור, ויעבדו עבודתם בפועל ממש- אזי אפילו אם רק רוב בנ"י יעשו את עבודתם, ועוד יותר- אפילו לבדו יכול להכריע "את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות..."
יום שלישי- ר"ח כסלו:
מזלו של משיח גובר
היות שרבותינו נשיאנו, וכללות העניין דגילוי פניומיות התורה והפצת המעיינות חוצה ע"י רבותינו נשיאנו, הרי הם קשורים עם הגילוי דמשיח צדקנו... מובן איפוא, שזה (השייכות של הרביים עם משיח) ישנו בהדגשה אצל הצמח צדק הכולל את כל הנשיאים.
מזה מובן, שביום ההולדת של הצמח צדק (בערב ר"ה), שאז הרי "מזלו גובר"- אזי גובר העניין דשמו של משיח, שבעל יום ההולדתעושה כל התלוי בו- ובמילא בוודאי שזה פועל פעולתו- שיהיה הגילוי דשמו של משיח, ויתירה מזה- הגילוי דמשיח עצמו (כפי שהוא למעלה משמו).
יום רביעי ב' כסלו:
משיח- לא מתיישב בשכלו
רואים את החילוק בין חכם גדול (משכיל) לאיש פשוט: כאשר אומרים למשכיל "משיח נאו" זה לא מתיישב אצלו- מאחר שלמד באריכות אשר משיח הוא בחינת היחידה, והוא יגלה את בחינת היחידה בכאו"א ובכל העולם כולו. והרי המשכיל למד איך שגילוי בחינת היחידה הוא דבר נעלה ביותר... וא"כ, לאחר שיודעים את העילוי הכי גדול דבחינת יחידה.. כיצד אפשר לומר שפתאום בא משיח... ומגלה את בחינת היחידה בכל העולם כולו?
ולכן לא מסתדר לו (ס'לייגט זיך ניט) לומר משיח נאו!...
כאשר הוא מתעורר משנתו (בהתוועדות) ושומע שמדברים על משיח, מנענע בראשו- הן הן ("באמקעט ער צו מיטן קאפ- יע יע)... אבל לקלוט זאת(פאטופען)- אין הדבר נקלט ונתקבל בשכלו
(המשך ביום המחר)
יום חמישי ג' כסלו:
רוצה משיח נאו!
(המשך מאתמול)
משא"כ איש פשוט אינו מודע לכל הביאורים והעילויים הנ"ל של משיח... הוא רוצה רק דבר אחד: "טאפארו דא פלאחו"- משיח 'על השולחן', ליד השולחן!- שמשיח בתור בשר ודם יבוא בפועל ממש למטה מעשרה טפחים, עכשיו, "איצטער", נאו!
ולאלו שלומדים ויודעים את כל הביאורים מה זה משיח וכו'- אומר האיש הפשוט: יש לכם קושיות? תקשו קושיות, תענו תירוצים ותבארו ביאורים- לבריאות ("געזונטערהייט")! אבל ח"ו שזה יעכב את ביאת משיח! הוא רוצה את משיח נאו!
והעיקר הוא כנ"ל... שמשיח צדקנו יבוא בפשטות "נאו", באנגלית, באידיש, ובלשון הקודש- העיקר הוא- כפי שהאיש הפשוט רוצה- שהוא יבוא בפשטות.
יום שישי- ד' כסלו:
כבר נדפס בעיתונים
"בקשר להמוזכר לעיל שנדפס בעיתונים אודות עניינים שהם היפך אהבת ישראל כו'- ראוי להזכיר עניין למעליותא שיודפס בעיתונים, כידוע פתגם בעל הגאולה שכשאר יבוא משיח צדקנו יודפס הדבר בעיתונים!...
ולהעיר- שאכן נדפס כבר בעיתונים ש"אט אט קומט משיח"!- בודאי ילמדו בזה פירושים, אבל אעפ"כ כו'.
וזהו הקשור לחג הגאולה י"ט כסלו- מכיון שביאת משיח צדקנו נפעלת ע"י הפצת המעיינות חוצה.
ואף שלכאורה אינו מובן מהו העילוי שיודפס בעיתונים אודות ביאת משיח צדקנו- מהו הערך של "עיתונים" כאשר מדובר אודות ביאת משיח צדקנו, ובפרט שהבשורה על ביאת משיח צדקנו תהיה ע"י אליהו הנביא מבשר הגאולה!- אבל אעפ"כ כך אמר אדמו"ר הזקן!
____________________________________
יום ראשון- כ"א מרחשוון:
העצה כדי לחיות את ימות המשיח - לימוד התורה בעניני משיח וגאולה
למרות ה"שטורעם (הרעש)" בתקופה האחרונה.. רואים שישנו קושי ("עס קומט אן שווער") להחדיר הכרה והרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש ועד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה..והעצה לזה - ע"י לימוד התורה בעניני משיח וגאולה, כי, בכח התורה (חכמתו של הקדוש-ברוך-הוא שלמעלה מהעולם) לשנות טבע האדם, שגם כאשר מצד הרגש שלו נמצא עדיין חס-ושלום מחוץ לענין הגאולה (כיון שלא יצא עדיין מהגלות הפנימי), הרי על-ידי למוד התורה בעניני הגאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה, ומתחיל לחיות בעניני הגאולה, מתוך ידיעהו הכרה והרגשה ש"הנה זה בא".
יום שני- כ"ב מרחשוון:
"כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש,
עם כל הפירושים שב"מיד" [כולל גם הראשי תיבות דכללות הדורות משה ישראל (הבעש"ט) דוד(מלכא משיחא)]..ובפרטיות יותר בנוגע לדורנו זה – שבראשי תיבות ד"מיד" נרמזים ג' התקופות השייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו,ועל סדר הקירבה אלינו -
מ שיח (מנחם שמו),
י וסף יצחק,
ד ובער (שמו השני דכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] נשמתו עדן)."
יום שלישי- כ"ג מרחשוון:
תפקח את העינים ותראה כי יושבים עם משיח אל השולחן
"...והדבר היחיד שחסר הוא - שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבם סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא),יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"),ובדורנו נשיא דורנו.."
יום רביעי- כ"ד מרחשוון:
לעתיד לבוא-יבואו אל משיח מכל העמים
"ידוע (סה"מ ה'תש"ד), דזה שכל הגוים היו בטלים לשלמה [שלכן היה בימיו מנוחה ושלום] הוא שהיו בטלים להגילוי דאור אין סוף שהאיר על ידו. ועל דרך זה הוא בנוגע לזה שבאו אליו מכל העמים לשמוע את חכמתו (מלכים א, ה),
דהטעם האמיתי על זה שבאו אליו הוא מפני שנמשכו לאלקות,ועל דרך מה שכתוב במשיח שהוא מזרע שלמה (ישעיה ב, ב) "ונהרו אליו כל הגוים", דזה שכולם יהיו נמשכים אליו הוא שיהיו נמשכים לאלקות."
יום חמישי- כ"ה מרחשוון:
אדם צריך להשתוקק לגאולה, לא בגלל טובתו הגשמית או הרוחנית, אלא מפני שאז תושלם הכוונה העליונה שבבריאה - "להיות לו יתברך דירה בתחתונים". זהו "אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת". "דעת" לשון התקשרות, על האדם להסיח את דעתו מן הדברים שהוא קשור בהם ולרצות את המשיח כדי שתושלם הכוונה העליונה של בריאת העולם.
(משיחת ש"פ עקב תשי"ג)
יום שישי- כ"ו מרחשוון:
"הבית דין גדול דלעתיד לבוא - יהיה גדול מכל בתי דינים שבכל הדורות שלפני זה בחכמה ובמנין, דכיון שלעתיד לבוא "יהיו כל ישראל חכמים גדולים".. ואלו שיבחרו מכל ישראל (ש"יהיו חכמים גדולים") לבית דין הגדול בודאי יהיו חכמים הכי גדולים, יותר מהדורות שלפני זה,ועל אחת כמה וכמה שראש הישיבה, אב בית דין, הנשיא שעומד תחת משה רבינו – מלך המשיח – יהיה מופלג בחכמה יותר מכל אבות בתי הדין בדורות שלפני זה , כולל גם משה רבינו,שהרי משיח ילמד תורה גם עם התנאים ואמוראים כו' ומשה רבינו."
___________________________________________________________________________________
יום שישי- י"ב מרחשוון:
אמרו חז"ל: "כל דור שאינו נבנה (בית המקדש) בימיו, מעלין עליו כאילו הוא החריבו".
ועל דרך זה יש לומר בנוגע לכל אחד, מה שלא נבנה בית המקדש בימיו הוא מפני שבית מקדשו הפרטי הוא חרב: אם עבודתו הפרטית, בית המקדש שלו, היה קים בשלמות, היה בא משיח ובונה בית המקדש- הכללי.
וההתבוננות בזה- כוונתה ותכליתה לא האנחה והבכיה כי- אם הפעולה והעשיה- הגאולה הפרטית ובניין בית המקדש שבנפשו, וע"י זה ימהר וימשיך את הגאולה הכללית ובניין בית המקדש במקומו, על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.
שבת קודש- י"ג מרחשוון:
"ההכרה וההודאה ונתינת השבח לה' על הניסים שעושה- בנוסף לעניין של הכרת טובה- נוגע הוא לביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה, כנאמר בגמרא: " ביקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח... אמרה מידת הדין לפני הקב"ה... חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו (שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו) ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?"
הרי שפרסום הניסים שעושה ה' בזמנינו נוגע להבאת הגאולה בפועל ממש!"
(כ"ג כסלו תשנ"ב)
יום ראשון- י"ד מרחשוון:
"...כיון שנמצאים ב"זמן השיא" של ביאת משיח צדקנו "הנה זה (מלך המשיח) בא" רואים כבר (מעין ו)התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים, "ושפט בין הגויים והוכיח עמים רבים וכתתו חרבותם לאיתים"... כל זה בא כתוצאה מהפעולות דהפצת התורה והיהדות, צדק ויושר, בכל העולם, שנעשו ונעשים על ידי נשיא דורנו משיח שבדור..."
(כ"ז כסלו תשנ"ב)
יום שני- ט"ו מרחשוון:
אין להיבהל:
מצאנו אמנם לשונות בתנ״ך המדגישים את הפתאומיות והפחד שבעניין הגאולה - ״פתאום יבוא הארון אל אהילכו״ה ״יום ה׳ הגדול והנורא״; אבל ביחד עם זה אין להיבהל כשאומרים שהגאולה יכולה לבוא תכף ומיד ממש, מכיוון שכו הוא על פי התורה...
ולא רק בשורת הגאולה אלא גם ובעיקר ביאת משיח צדקנו.
יום שלישי- ט"ז מרחשוון:
"הייתכן... שלא פעלו עדיין ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שלא מובן כלל וכלל!
ותמיהה נוספת- שמתאספים עשרה מישראל יחד... ואף על פי כן אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד... אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!
---
מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בנ"י ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה לא הועיל, והראיה- שנמצאים עדיין בגלות.
הדבר היחידי שיכולני לעשות- למסור העניין אליכם: עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש".
(כ"ח ניסן תנש"א)
יום רביעי- י"ז מרחשוון:
" בנוגע לספיקות שיתעורר בימות המשיח: אצל משה רבנו ישאלו בנוגע ל"דברים שלמדו מפי השמועה"- "דברי קבלה"- שקיבלו על פי המסורה איש מפי איש עד משה רבנו... אם קיבל מסיני כך או כך, אבל "בדברים שלמדים מן הדין", "באחת מן במדות שהתורה נדרשת בהן"- כיון שתלוי בדעת הרוב של בית דין הגדול... לא יועיל הבירור אצל משה רבנו, או משה ואהרון, שהם רק שניים, אלא יש צורך בהכרעת הרוב דבית דין הגדול של שבעים ואחד"
(ו' חשוון, תשנ"ב)
יום חמישי- י"ח מרחשוון:
"כאשר יהודי בא וטוען שאינו רואה ושאינו מרגיש שע"י עבודתו יכול הוא להביא את הגאולה- אומרים לו: משל למה הדבר דומה- לחכמים היושבים בעגלה ועוסקים בשקו"ט בעניין שכלי, הנה אף עפ"י שבעל העגלה חושב אודות פרנסתו ולכן מריץ את הסוסים, והסוסים חושבים אודות התבן ולכן הם רצים- אין מחשבת הסוס אודות התבן משנה מאומה בנוגע לדבר-שכל שבו עוסקים החכמים שיושבים בעגלה...
ולכן אף על פי שאינו רואה ומרגיש שעבודתו פועלת ומביאה את הגאולה- אין זה גורע מאומה מאמיתית הדבר וידיעתו על ידי הנפש האלוקית... הנה סוף כל סוף יבוא הדבר גם באופן של ידיעה והרגשה.
יום שישי - י"ט מרחשוון:
וכמו כן הניגון "ווי וואנט משיח נאו"- ניגון בשפת המדינה דווקא, כדי שגם היצר הרע- שיכול לטעון שאינו מבין אידיש, מכיון שאינו מבין "אידישקייט"- גם הוא יוכל להבין את תוכן הניגון, וע"י זה פועלים שגם "עמי הארץ" מבינים זאת, כך שלא זו בלבד שאינם מפריעים ח"ו לענייני יהדות, אלא אדרבה- הם עוזרים ומסייעים לבנ"י שיוכלו לעסוק בלימוד התורה וקיום המצוות מתוך מנוחה, שמחה וטוב לבב"
שבת קודש- כ' מרחשוון:
הרבי הרי אמר שהולכים לקראת משיח, וכשהולכים לקראת משיח צריכים לילך בשמחה.
כאשר עושה חשבון אליבא דנפשי' ממעמדו ומצבו, אזי מהיכן תבוא השמחה? מצד מצבו הוא הרי... ואפילו התורה ומצוות שהוא מקיים- לא מרגישים ה נפעל על ידו , כיון שעכשיו זה הכל מתן בסתר- כך מובא הלשון- וכמונח בתיבה סתומה, ואם כך על מה תהיה השמחה?
צריכים אבל לדעת, שכל ההמשכות נפעלות ("טוט זיך אפ") עכשיו בזמן הגלות, ולעתיד לבוא יתגלו העניינים שנמשכו דווקא עכשיו ע"י קיום התומ"צ, אזי כאשר עושים חשבון, שבאמת יש עכשיו את הכל וסוף כל סוף זה יתגלה- זה מביא שמחה.